<h1>או"ז הלכ' יו"ט סימן ק"ה</h1>
<h2>דף לה:</h2>
משילין פירו' דרך ארובה ביו"ט אבל לא בשבת מי [שיש] לו חיטין ושעורין שטוחין על גגו ליבשן וראה גשמים ממשמשין ובאין התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ דליכא טירחא כולי האי ודוקא ארובה דכל ארובה מלמעלה למטה היא בתיקרת הגג אבל חלון כמו גג המוקף מחיצה וחלון בכותל וצריך להגביהו עד החלון ולהשליכו כדלקמן לא טרחינן. ועד כמה א"ר זירא אמר רב אסי ואמרי לה א"ר אסי א"ר יוחנן כאותה ששנינו מפנין ד' וה' קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחין ומפני ביטול ביה"מ ואע"ג דדחי לה תלמודא אפ"ה כר' יוחנן קיימי לן דלא דיחויא גמורה הוא אלא שהתלמוד שוקל הסברא שיש להפוך הסבר' ולומר דלא שרינן כולי האי ויש להפוך הסברא ולומר דאפי' טובא נמי שרינן יותר מארבע וה' קופות הילכך ארב אסי א"ר יוחנן סמכי' שהכריע ואמר ד' וה' קופות כההיא דמפנין.
מתני' ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף גשמים הנוטפין מן הגג ולא אמרי' טורח שלא לצורך יו"ט הוא דשרו ליה רבנן משום הפסד ממון וכן כדי יין וכדי שמן נמי מכסין מפני הדלף.
